יום ה', יד’ באדר ב' תשע”ט







.
 
היום הנורא מכול קרב ובא. ביום שישי הקרוב מדינת ישראל כולה תעצור נשימתה למשך כ 25 שעות. קצב החיים הדינאמי והפרוע של החיים יואט באיבחת סכין. התנועה בכבישים תופסק כמעט לחלוטין, רכבת ישראל ונמלי האוויר והים ייסגרו, ועם ישראל חילונים ודתיים יעשו דרכם בליל שבת אל בתי הכנסת לתפילת כול נדרי.

יום הכיפורים נחשב ליום הקדוש ביותר בשנה, וככזה, גם אם הוא חל ביום שבת, לא דוחים אותו למחרת השבת, כפי שנעשה ביתר צומות השנה. מקורו של החג הזה הוא מקראי, ובימים שבית המקדש עמד על תילו נסוב היום הזה ברובו סביב העבודה המיוחדת שהייתה נהוגה בבית המקדש אשר בשיאה היה נכנס הכהן הגדול, לאחר שפרש מאשתו שבעה ימים, כשהוא לבוש לבנים מכף רגל ועד ראש אל תוככי קודש הקודשים - מקום קדוש במיוחד שאף אדם מישראל לא היה מורשה להיכנס אליו, ואפילו לא הכהן הגדול, פרט ליום כיפור. במקום הנורא הזה שהיה מלא הוד וקדושה היה מזה הכהן הגדול מדם הקורבנות לפני ארון הברית ועל הפרוכת, ולאחר מכן היה מקטיר קטורת ומתוודה על חטאיהם ועוונותיהם של עם ישראל. במסורת ישראל נחוג היום הזה גם לאחר שחרב בית המקדש, והוא מאופיין בציווים נוקשים ומחמירים הכוללים 5 לאווים מרכזיים: 1) איסור אכילה. 2) איסור שתיה. 3) איסור סיכה (רחצה) 4) נעילת הסנדל (נעילת נעלי עור) 5) תשמיש המיטה (יחסי אישות). האסמכתה המקראית ליום הכיפורים מובאת בספר ויקרא: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ, וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו; וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד, בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ. וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ יְכַפֵּר, וְעַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר. וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת, בַּשָּׁנָה; וַיַּעַשׂ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה." מאפייני החג החילונים של יום כיפור בישראל של המאה ה 20 וה 21 התפתח גם ציביון חילוני מיוחד ביום הזה. לקראת היום הזה מרבים לעסוק בזיכרון ובחשבון נפש לאומי נוקב על מלחמת יום הכיפורים שפריצתה המפתיעה זיעזעה את אמות הסיפים של החברה הישראלית שבהנהגתה כיהנו מנהיגים עתירי שאננות ושיכורי כוח מהנצחונות המרהיבים במלחמת ששת הימים שקדמה לה. הכבישים הסואנים בערי גוש דן שנעשים לפתע שקטים עולים בצהלה אלפי רוכבי אופניים שנהנים מרכיבה שקטה ובטוחה נטולת הפרעה של כלי רכב. מוטי פסקל הביא מעט דינים והלכות הקשורים ביום הזה: כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב" דהיינו שמליל עשירי בתשרי חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש" וממילא נדע שחובה להתענות כבר מליל עשירי בתשרי, שהרי בכל דיני תורתינו, היום הולך אחר הלילה שלפניו, וכגון ביום השבת, שמזמן שקיעת החמה ביום שישי, נכנסת שבת. ותירצו רבותינו שהטעם שנכתב בפסוק "בתשיעי לחודש בערב" בא ללמדינו שכל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי. וראוי למעט במלאכה בערב יום הכפורים, כדי שיוכל להרבות באכילה ושתיה, וכל העושה מלאכה בערב יום הכפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאותה מלאכה. וכמה טעמים נאמרו על מצוה זו. הרא"ש כתב, שהטעם שציונו הקדוש ברוך הוא במצוה זו, שבאהבתו אלינו צוונו להתענות ביום הכפורים כדי לכפר על עוונותינו, וציוה עלינו להתחזק באכילה ושתיה קודם יום הכפורים, כדי שנוכל להתענות למחר. ובשבלי הלקט כתב, שאדרבא, כאשר אדם אוכל ושותה בערב יום הכפורים, התענית קשה עליו ביותר, ובזה מקיים מצות "ועניתם את נפשתיכם". ובספר שפת אמת כתב טעם נוסף, שכאשר אדם אוכל ושותה, הוא שמח וטוב לב, ומתוך כך יראה לפייס את חבירו בערב יום הכפורים. וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאף הנשים חייבות במצוה זו להרבות באכילה ושתיה בערב יום הכפורים, ואף על פי שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, וכאן המצוה היא בקום עשה, לאכול, מכל מקום, מכיון שהרא"ש כתב שטעם המצוה הוא כדי שנתחזק לקראת התענית, והנשים אף הן מחויבות בתענית, אם כן, גם הן שייכות בציווי להתחזק לקראת התענית. בערב יום הכפורים, נוהגים להתפלל תפלת מנחה, בעוד היום גדול, דהיינו בשעה מוקדמת, ובתפילת העמידה, אומר כל אחד פסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", ואחר כך אומר וידוי ו"על חטא" כפי שנדפס במחזורים. ואז ילך לביתו ויאכל סעודה מפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני תחילת התענית. ויש לפרוש מכל חמשת העינויים, אכילה, שתיה, רחיצה, נעילת נעלי עור, ותשמיש המיטה, מלפני שקיעת החמה. (ומצוה מן התורה להתחיל בכל דיני התענית קודם שקיעת החמה וראוי לנהוג כן לפחות כרבע שעה קודם שקיעת החמה). ומצוה להדליק נרות לכבוד יום הכפורים, וקודם ההדלקה יש לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום הכפורים" ואין לאשה לברך עם ההדלקה ברכת שהחיינו, אלא לאחר חליצת נעליים, שרק אז רשאים לברך שהחיינו, משום שבברכת שהחיינו מקבלת עליה קדושת יום הכפורים, ומיד היא חייבת בכל חמשת העינויים. נוהגים להתעטף בטלית קודם שקיעת החמה (כדי שיוכל לברך עליה), ומתפללים כל תפילות יום הכפורים בטלית, כדי שיתפלל עמו בכוונה.

 
 
ימי כיף
חדשות
אירועים ושמחות
אבני דרך בצח"ר
הרמות כוסית
פרופיל אישי
מזל טוב
הסכמי עבודה וזכויות
הקלטות מצחיקות
דברי הגות ומחשבה
פינת החידה
תרבות ופנאי
מטעמים